הרוש נ' הוט מובייל בע"מ - פסקדין

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו בית המשפט השלום בחיפה (כב' הרשם הבכיר זיתוני) בת"ת 25613-09-13 מיום 27.1.14.

ההליכים בבית המשפט קמא -

המדובר בתובענה על סכום קצוב אשר הוגשה בתיק הוצל"פ מס' 01-34196-13-4 על ידי הוט מובייל בע"מ (להלן: "המשיבה") לגבי סכום של כ-20,000 ₪, נכון למועד פתיחת התיק.

התובענה הוגשה הן כנגד חברה בשם א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (להלן: "החברה") והן כנגד המערער - מר מנחם הרוש (להלן: "המערער"). המערער היה מורשה חתימה ומנהל של החברה.

בכתב התביעה נטען כי החברה והמערער התחייבו כלפי המשיבה לשאת בתשלומים בנוגע לשירותי תקשורת ושימוש בציוד קצה של המשיבה, אך לא עמדו בהתחייבותם – וכך הצטבר החוב הנתבע. לכתב התביעה צורפו העתקים של מסמכי התקשרות שונים, בקשות להעברת זכויות מחברה מסויימת אל החברה, מסמכי התאגדות של החברה, תדפיסים של יתרות החוב, העתקי מכתבי התראה, אישורי מסירה ומסמכים נוספים.

באוגוסט 2013 הגיש המערער התנגדות לביצוע התביעה. בהתנגדות הוא טען כי החברה, אשר לכאורה צרכה את שירותים נשוא התביעה, אינה פעילה מזה חודשים רבים, כי הוא באופן אישי מהווה אישיות משפטית נפרדת ואין לחייב אותו בגין חובות החברה. בכתב ההתנגדות לביצוע התביעה, כמו גם בתצהיר של המערער שצורף לכתב ההתנגדות, נטען כי הוא עבד כשכיר בחברה, כי אין מקום לחייב אותו אישית בחובות החברה וכי הוא מעולם לא חתם על מסמך התקשרות זה או אחר למול המשיבה (סעיף 9 לתצהירו מיום 13.8.13).

לאחר הגשת ההתנגדות לביצוע התביעה, ביקש כבוד הרשם את תגובת המשיבה - וזאת בהחלטה מיום 12.9.13. בתשובה שהוגשה, טענה המשיבה כי קיימים מסמכים אשר עליהם חתם המערער באופן אישי, כערב לתשלום חובותיה של החברה - וכי על בסיס מסמכים אלו קמה חבות אישית מצד המערער לפרוע את החובות שהצטברו בכל הנוגע לפעילות החברה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני סימנתי שלושה עמודים מתוך המסמכים הנדונים, שם מופיעות חתימות של "מנחם" או "מנחם הרוש" , וזאת באותיות "א"-"ג" (ויובהר כי יתכן שקיימים מסמכים נוספים עם חתימה כגון זו).

בהחלטתו הנוספת של כבוד הרשם, מיום 7.10.13, הוא קבע כי היות והמשיבה לא הביעה את רצונה לחקור את המערער על תצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות, אזי שההתנגדות תוכרע על יסוד החומר המצוי בתיק - לאחר שהמערער יוכל להגיב בקצרה על התשובה של המשיבה. כבוד הרשם קבע כי התגובה תוגש עד יום 17.11.13.

עוד קבע כבוד הרשם כי על המשיבה לשלוח את העתק התשובה שלה למערער, על מנת שידע שעליו להגיש את תגובתו, אם ימצא לנכון, וכי עליה לשלוח לבהמ"ש אישור מסירה רלבנטי.

ביום 17.11.13 ניתנה החלטה נוספת ובה קבע כבוד הרשם כי כיון שלא בוצעו כל פעולות בתיק אזי שהחלטה בהתנגדות תינתן על בסיס החומר המצוי בתיק – וזאת ביום 17.12.13, ככל שלא תתבצע עד אז פעולה זו או אחרת.

בהמשך, הודיעה המשיבה כי היא המציאה למערער את החלטת בית המשפט מיום 7.10.13 ואת כל המסמכים הרלבנטיים, אך המבקש לא שלח הודעות או תשובות כמתחייב - ולכן בית המשפט מתבקש לתת את החלטתו בהתאם לקביעה מיום 7.10.13.

בהמשך לאמור, ביום 21.11.13, ניתנה החלטתו של כבוד הרשם לפיה, כיון שהמערער לא הגיש התייחסות בכתב לטענות המשיבה לגבי מסמכי ההתחייבות שעליהם הוא חתם לכאורה – אזי שהוא מתנה את קבלת ההתנגדות בהפקדת 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 21.1.14. עוד קבע כבוד הרשם כי אי הפקדת הסכום תביא לדחיית ההתנגדות, לרבות חיוב בהוצאות.

לאחר החלטה זו הגיש המערער בקשה בהולה להורות על הפחתת סכום הערבות. בבקשתו הוא מציין שלשיטתו חתימתו הלכאורית על המסמכים הרלבנטיים מזויפת, כי אין לחייב אותו בגין השירותים הנטענים וכי אין בידו לגייס את הסכום שבית המשפט הורה על הפקדתו ולכן מתבקשת הפחתת הסכום לכדי כ-4,000 ₪.

ביום 14.1.14 קבע כבוד הרשם כי אין מקום לשנות את ההחלטה באשר לגובה ההפקדה.

השלב הבא, היה שהמשיבה הגישה בקשה לדחות את ההתנגדות מחמת אי ההפקדה ולתת פסק דין על מלוא הסכום הנתבע.

ביום 27.1.14 ניתן פסק הדין נשוא הערעור, אשר במסגרתו הורה כבוד הרשם על דחיית ההתנגדות עקב אי הפקדת הסכום שהיה צריך להפקיד, על קבלת התביעה של המשיבה במלואה, על חיוב המערער בהוצאות בסך 2,000 ₪ ועל שיפעול תיק ההוצל"פ.

הערעור -

על פסק הדין הוגש הערעור דכאן, אם כי בהודעת הערעור מצוין כי היא מתייחסת לפסק הדין, להחלטה בדבר גובה ההפקדה ולהחלטה הדוחה את בקשת הפחתת ההפקדה.